תאונת עבודה: כל מה שחשוב לדעת על זכויותיך וקבלת פיצויים

 האם אני מבוטח?

 

כעובד שכיר, חובת תשלום דמי הביטוח הלאומי מוטלת על המעסיק. נקודה קריטית היא שגם אם המעסיק אינו משלם את דמי הביטוח בעבור העובד, זכותו של העובד לקבל דמי פגיעה אינה נפגעת. עובדה זו מסירה חסם משמעותי בפני הגשת תביעות עבור עובדים שעלולים לחשוש שזכויותיהם נפגעות עקב רשלנות המעסיק בנוגע לתשלומי ביטוח. היא מדגישה את החוסן של רשת הביטחון הסוציאלית שמספק המוסד לביטוח לאומי.

 

הזכויות המגיעות לנפגע בתאונת עבודה

נפגע עבודה זכאי למגוון זכויות ותגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לחומרת הפגיעה והשפעתה על יכולת התפקוד וההשתכרות.

 

• דמי פגיעה: אלו הם תשלומים המשולמים עבור ימי היעדרות מהעבודה כתוצאה מהפגיעה. דמי הפגיעה משולמים למשך תקופה מקסימלית של 91 ימים (13 שבועות) החל מהיום שלמחרת יום הפגיעה. עבור היום שבו קרתה הפגיעה, התשלום מגיע מהמעסיק. חישוב דמי הפגיעה נעשה לפי 75% מהכנסת העובד החייבת בדמי ביטוח בשלושת החודשים המלאים שקדמו לחודש הפגיעה, או בחודש הפגיעה ושני החודשים שקדמו לו (הגבוה מביניהם), חלקי 90. הסכום היומי המקסימלי לדמי פגיעה עומד על 1,283.5 ₪ (נכון לשנת 2025). מגבלת "91 הימים" לתשלומים ראשוניים היא סף קריטי, שלאחריו על הנפגע לעבור לתהליך תביעה אחר אם אינו מסוגל לחזור לעבודה. הדבר מדגיש את הצורך בפעולה משפטית בזמן כדי להבטיח מעבר חלק לקבלת גמלאות ארוכות טווח, אם נדרש.

 

• גמלת נכות מעבודה: לאחר תום תקופת דמי הפגיעה, אם הפגיעה הותירה נכות, הנפגע עשוי להיות זכאי לגמלת נכות.

​​

• מענק חד-פעמי: מי שנקבעה לו דרגת נכות יציבה בשיעור של 9% עד 19% יהיה זכאי למענק חד-פעמי בגובה של 43 קצבאות חודשיות.

 

• קצבת נכות חודשית: מי שנקבעה לו דרגת נכות יציבה בשיעור של 20% ומעלה, או נכות זמנית בשיעור של 9% עד 100%, יהיה זכאי לקצבת נכות חודשית.

 

• הטבות מיוחדות: במקרים של דרגת נכות גבוהה במיוחד (75% ויותר לצמיתות, או 65%-74% לצמיתות עם קשיי הליכה), הביטוח הלאומי יבדוק זכאות לקצבה מיוחדת להחזקה אישית ולמענק מיוחד לכיסוי סידורים חד-פעמיים עקב הנכות.

​

חשוב לדעת כי קבלת קצבת נכות מעבודה אינה שוללת את הזכאות להמשיך לעבוד, ואף ניתן לחזור לעבודה מלאה ולקבל את קצבת הנכות במלואה.

 

ההבחנה בין נכות זמנית לנכות קבועה, והצורך בוועדות רפואיות לקביעת אחוזי הנכות, מדגישים את מורכבות התהליך ואת חשיבות הייצוג המשפטי בוועדות אלו.

 

• החזר הוצאות רפואיות: אם תביעת הפגיעה בעבודה הוכרה, הנפגע זכאי להחזר הוצאות טיפול רפואי. יש לגשת למחלקת תאונות עבודה בקופת החולים עם אישור ההכרה מביטוח לאומי וקבלות לצורך קבלת ההחזרים.

 

• שיקום מקצועי: נפגעי עבודה בעלי דרגת נכות גבוהה עשויים להיות זכאים גם לשיקום מקצועי, במטרה לסייע להם לחזור לשוק העבודה או להשתלב במקצוע חדש.

 

• מחלת מקצוע ומיקרוטראומה:

• פגיעות מצטברות בעבודה -

מעבר לתאונות חד-פעמיות, חוק הביטוח הלאומי מכיר גם בפגיעות שמתפתחות לאורך זמן כתוצאה מתנאי העבודה.

 

• מחלת מקצוע: מחלת מקצוע היא מחלה שמבוטחים בביטוח הלאומי חלו בה עקב עבודתם, והיא מופיעה ברשימה ספציפית בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה). המחלה תיחשב כמחלת מקצוע אם העובדים חלו בה באופן ישיר בגלל חשיפה לחומרים או לסביבה כחלק מתנאי העבודה. לדוגמה, סרטן ריאה שנגרם כתוצאה מחשיפה לאסבסט, או ירידה בשמיעה כתוצאה מעבודה בסביבת רעש. כדי שתביעה תוכר כמחלת מקצוע, יש להוכיח קשר סיבתי רפואי בין העבודה עצמה לבין המחלה. הגשת תביעה להכרה במחלת מקצוע נעשית באמצעות טופס ייעודי (טופס 202).

​​

• מיקרוטראומה: מיקרוטראומה היא פגיעה שנגרמת כתוצאה מפעולות מתמשכות שחוזרות על עצמן במהלך העבודה, ולא כתוצאה מאירוע תאונתי בודד. הלכת המיקרוטראומה, שפותחה בפסיקת בתי הדין לעבודה, מכירה בכך שרצף של פגיעות זעירות, שכל אחת מהן אינה גורמת לנזק משמעותי בפני עצמה, יכול להצטבר לכדי נזק ממשי ובלתי הפיך. 

 

• יסודות הלכת המיקרוטראומה:   

פגיעות זעירות: כל אירוע תאונתי זעיר ניתן לאיתור בזמן ובמקום. 

חוזרות ונשנות: הפגיעות התאונתיות הזעירות חייבות להיות חוזרות ונשנות, בדרך כלל באמצעות תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה.

נזק ממשי: הצטברות הפגיעות הזעירות הביאה לנזק ממשי.

קשר סיבת: קיים קשר סיבתי בין הפגיעות לנזק.

דוגמאות נפוצות: פגיעות מסוג מיקרוטראומה נפוצות במקצועות הדורשים תנועות חוזרות ונשנות או עמידה/הליכה ממושכת, כגון קלדניות, מנקות, ספרים, טבחים, דוורים ואחיות. גם החמרה במצב רפואי קיים עקב תנאי העבודה עשויה להיחשב כמיקרוטראומה (לדוגמה, נהג עם כאבי גב כרוניים שהחמירו עקב עבודתו ).

* חשוב להבחין כי פגיעות כמו אירוע מוחי או התקף לב לא יוכרו כמיקרוטראומה (אלא כ"אירוע חריג" כפי שפורט לעיל), ופגיעה שאפשר להגדיר כמחלת מקצוע לא תוכר כמיקרוטראומה.

הלכת המיקרוטראומה מהווה התפתחות משפטית חשובה, שכן היא מתייחסת להבנה המתפתחת של פגיעות במקום העבודה מעבר לאירועים חדים ופתאומיים, ומכירה במצבים כרוניים ובנזקים מצטברים. הדבר משקף גישה משפטית מתוחכמת יותר לנזקים הנגרמים לאורך זמן והיא חיונית עבור מקצועות רבים בעידן המודרני.

 

מי מפצה על תאונת עבודה?

 

במקרה של תאונת עבודה, קיימים מספר גורמים מהם ניתן לתבוע פיצויים, בהתאם לנסיבות המקרה.

​

• המוסד לביטוח לאומי: זהו הגורם הראשון והעיקרי אליו יש לפנות במקרה של תאונת עבודה. תביעה לביטוח לאומי אינה דורשת הוכחת אשמה או רשלנות מצד המעסיק. הפיצויים מהביטוח הלאומי מוגבלים בסכומם ומחושבים על פי נוסחאות קבועות בחוק. ההליך כולל הגשת תביעה לדמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה (טופס בל/250). משך הטיפול הממוצע בתביעה הוא כ-60 ימים, ודמי הפגיעה משולמים לתקופה של 91 יום לכל היותר.

​

• המעסיק ו/או חברת הביטוח של המעסיק: במקרים מסוימים, ניתן לתבוע את המעסיק בגין תאונת עבודה, וזאת כאשר ניתן להוכיח כי התאונה נגרמה עקב רשלנות או הפרת חובת הזהירות מצד המעסיק. בתביעות אלו, העובד נדרש להוכיח את אחריות המעסיק להתרחשות התאונה. ברוב המקרים, תביעה זו תוגש למעשה נגד חברת הביטוח של המעסיק, במסגרת פוליסת ביטוח חבות מעבידים. הפיצוי בתביעה זו עשוי להיות גבוה יותר מזה של הביטוח הלאומי ולכלול מרכיבים נוספים כגון פיצוי בגין כאב וסבל, הפסדי שכר עתידיים ועוד.

​

• כלל "הדבר מדבר בעד עצמו": פסיקות שניתנו בשנים האחרונות מרחיבות את האפשרות להעברת נטל ההוכחה לנתבע, במיוחד בתביעות על תאונות עבודה. כלל זה, המכונה "הדבר מעיד בעד עצמו" (Res Ipsa Loquitur), קובע כי במקרים מסוימים, נטל הראיה מתהפך והמעסיק הוא זה שמחויב להוכיח שהנזק לא נגרם כתוצאה מרשלנותו. כדי שכלל זה יחול, נדרשים שלושה תנאים:

1. לתובע לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מה היו הנסיבות שהובילו לנזק;

2. הנזק נגרם בנכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו;

3. והאירוע מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה.

כלל זה מספק לבתי המשפט כלי עזר יעיל במצבים של חוסר ודאות עובדתית לגבי נסיבות התאונה, ומייעל את ההליך המשפטי כאשר סביר יותר שהנזק אירע כתוצאה ממעשיו או מחדליו של הנתבע. פסיקות בית המשפט העליון הרחיבו את פרשנות הכלל, והקלו על העברת נטל הראיה על שכם המעסיקים, במיוחד בתאונות עבודה באתרי בנייה.

​

• חברת ביטוח פרטית (פוליסת ביטוח אישי): אם לנפגע קיימת פוליסת ביטוח פרטית (לדוגמה, ביטוח תאונות אישיות), ייתכן והוא זכאי לפיצויים נוספים מכוח פוליסה זו. חשוב לציין כי אין כפל פיצויים על אותו ראש נזק, אך ניתן לקבל פיצויים מגורמים שונים על ראשי נזק שונים או על תקופות שונות.